![]()
|
ברקן - סדרת ASSEMBLAGE שם יקב - ברקן שנת בציר - 2008-2009 זני ענבים - שונים חודש השקה - ינואר 2012 כשר - כן יקבי ברקן מציגים סדרה חדשה של יינות – ASSEMBLAGE תרבות היין החדשה, שהלכה והתפתחה בישראל משנות השמונים, וביתר-שאת בשני העשורים האחרונים, הייתה ונותרה ממוקדת ביינות זניים. גישה זו, שלידתה בארצות הברית, נועדה לפשט את עולם היין, הכה מורכב ומסובך, עבור קהל שיין חדש לו. רק בעת האחרונה מעיזים יינני ישראל ליצור יינות ממסך, או בלנדים – יינות בהם נעשה שימוש במספר זנים. כאשר עבודת היינן נעשית היטב, יין כזה מציע מורכבות ועושר של טעמים. ואמנם ניתן למנות מספר יינות ישראליים יוצאי דופן מהשנים האחרונות, שהינם ממסכים. במקביל לכך, החלו יינני ישראל לתת דעתם לנושא האזוריות. יש לומר שעצם הגדרת אזורי הגידול הישראליים עדיין שנויה במחלוקת. מעבר לכך, עדיין לא הוענקה משמעות מעשית לאזורי הגידול – משמעותם רחוקה מזו של Appellation d'Origine Controlé הצרפתי ואפילו מה- AVA's של ארה"ב. זהותם של האזורים מבחינת אופי היינות, הזנים המובילים בכל אזור, או סטנדרטים של איכות – כל זה רחוק מלהיות מגובש. בסדרה זו אנו מציעים שלושה בלנדים, ממסכים, אשר מייצגים שלושה אזורי גידול שונים- איתן 2008, ריחן 2008 וצפית 2009. למעשה, אלו יינות המממשים תפישה שנולדה בעולם הישן, זו ההפוכה לדוקטרינה הזנית: מה שחשוב ביין, זה מהיכן הוא בא, המקור הגיאוגרפי שלו, היכן גדלו והתעצבו הענבים שיצרו אותו, הרבה יותר מהשאלה מהם הזנים המשתתפים בו. אנו מקווים כי יינות אלו יצליחו לומר ולגבש אמירה משמעותית על אזורי הגידול שלהם. זה ייקח זמן, האמירה בודאי לא תתגבש לאחר מהדורה אחת, יידרשו שתיים, שלוש ואולי יותר – אבל לבסוף זה יקרה. היין מורכב משלושת הזנים השחורים הגדלים בכרם זה: שיראז (45%), מרלו (40%) וקברנה סוביניון (15%). החלקות השונות נבצרו בנפרד, כל חלקה במועדה, ויושנו בנפרד בחביות אלון במשך 12 חודשים. בשלב זה בצענו את עבודת הממסך והיין בוקבק, ללא זיכוך ולאחר סינון קל בלבד. רשמי טעימה: ריחן 2008 ASSEMBLAGE מקורו של יין זה במספר חלקות בגליל העליון: קברנה סוביניון משתי חלקות בקרבת עלמה, שגובהן 620 ו-640 מ', ושיראז ומרלו מכרם בן זמרה, שגובהן 670 מ' (שיראז) ו-820 מ' (מרלו). חלק מהחלקות על קרקע וולקנית בעוד שאחרות על אדמת טרה-רוסה הפרושה על מסלע גירי. בנוסף, לחלקות שלל מפנים: חלקות הקברנה פונות מזרחה או לצפון מזרח, חלקת השיראז מפנה גפניה מערבה ואילו חלקת המרלו המתנוססת במרומי כרם בן זמרה פונה דרומה. מתוך שלל מאפיינים אלו נוצרו יינות שכמו נולדו להשתלב ולהתמזג אלו עם אלו, כאשר כל יין תורם מתכונותיו לממסך ליצירת יין שלם. רשמי טעימה: בציר: 2008 אנו גאים ומתרגשים להציג את היין הכי שונה, הכי "אחר" בקונטקסט של פורטפוליו היינות שלנו. עשיית יינות האיכות בישראל נשענת על מספר הנחות יסוד: גבוה זה טוב. קריר זה טוב. קברנה סוביניון שולט. עץ, אלון, צרפתי כמובן, והרבה. יינות רבים וטובים, וכמובן גם שלנו, מבוססים על הנחות אלו. יין זה טורף את כל הקלפים: הכי אחר שאפשר. בממסך מקורי זה משתתף, כדי 53%, זן חדש: מרסלאן (Marselan). מדובר בהכלאה שנוצרה בצרפת בין קברנה סוביניון לגרנאש. מטרת החוקרים, ממכון המחקר הלאומי של צרפת, הייתה ליצור זן שיניב יבולים גבוהים וגרגירים גדולים. למעשה, הושגה תוצאה הפוכה: זן שגרגיריו הם בין הקטנים ביותר (משקל גרגר ממוצע 1.3 גרם בלבד!). בשנות התשעים החלו נטיעות של מרסלאן בדרום צרפת, והזן הוכיח את עצמו כאיכותי ביותר. חלקת המרסלאן שלנו שוכנת בחוות הכרמים של יקבי ברקן בתל צפית, בשפלת יהודה. היבול בכרם דולל לפחות מטונה לדונם על מנת לרכז את טעמי הענבים ולאפשר הבשלה מלאה של כל מרכיבי העינב. זן ייחודי נוסף השותף בעשיית יין זה הינו קלדוק (Caladoc), המהווה 20% מהממסך. מכלוא זה נוצר במסגרת אותו מחקר שהניב גם את המרסלאן, כאשר הפעם ההורים הם גרנאש ומלבק. זן זה מאופיין בגודל גרגר גדול יותר, אך עושר יוצא דופן בצבע וטאנינים, כמו גם גוון ארומטי ייחודי. גם במקרה זה היבול בחלקה דולל על מנת לאפשר הבשלה מלאה ואחידה. אל המרסלאן והקלדוק מצטרפים פינוטאז', מחלקת סידרה המהוללת (15%) וקריניאן מחלקה ותיקה, אף היא בתל צפית (12%). היינות השונים יושנו בחביות, כרבע מהן חדשות ויתרתן משימוש שני, במשך 12 חודשים. רשמי טעימה: בציר: 2009
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
|
















































